השיעור של אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית (hypoxic-ischemic encephalopathy) בתינוקות שנולדו במועד המתפתחת במהלך ניטור תוך-לידתי נותר אינו ברור. בנוסף, סקירת קוקרן ומחקרים נוספים הדגישו את הצורך בבחינת ההשפעה של קרדיוטוקוגרפיה (cardiotocography) בקבלה לבית החולים, וכן את החשיבות של הגדרה ברורה של פגיעה מוחית פרינטלית הניתנת למניעה.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת American Journal of Obstetrics and Gynecology, חוקרים ביקשו להעריך את ההשפעה של אספיקסיה תוך-לידתית על השכיחות של אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית ביילוד, ולזהות את שיעור המקרים העשויים להפיק תועלת מהתערבויות מניעתיות.
מחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה, שנערך במשך 20 שנה, כלל רישומי קרדיוטוקוגרפיה שתועדו בכניסה לחדר לידה ובמהלך הלידה. הרישומים נאספו מלידות יחיד ספונטניות במועד (שבוע 37 להריון ומעלה) שהתקיימו בשבעה בתי חולים ליולדות באזור בית החולים האוניברסיטאי של הלסינקי, פינלנד, בין השנים 2005 ל-2024.
בקרב יילודים שאובחנו עם אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית, אספיקסיה תוך-לידתית זוהתה כאשר הקרדיוטוקוגרם בקבלה היה תקין, בעוד שחשיפה טרום-לידתית הוגדרה כאשר הקרדיוטוקוגרם בקבלה היה לא תקין. נבדקו גזים מדם טבורי, רמות אריתרופויאטין ו-S100β בסרום, והשליות עברו בדיקה היסטופתולוגית. התוצא העיקרי היה אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית, ואילו התוצא המשני היה אספיקסיה עוברית, שהוגדרה כנוכחות חמצת חמורה או בינונית.
לפי תוצאות המחקר, מתוך 317,126 יילודים במועד, זוהו 314 מקרים של אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית. בדיקת הקרדיוטוקוגרפיה בקבלה היתה תקינה ב-141 (44.9%) וחריגה ב-173 (55.1%). מבין אלה עם ניטור תקין בקבלה, חמצת חמורה (pH בעורק הטבורי <7.00 ו/או base excess ≤ 12.0 - מילימול לליטר) התפתחה ב-127/141 (90.1%), וחמצת בינונית (pH 7.00-7.09 ו-base excess בין 10.0- ל-11.9- מילימול לליטר) הופיעה ב-11/141 (7.8%).
לאחר החרגת מקרים עם אירוע חריג פרינטלי (perinatal sentinel event) ולידות שבוצעו בזמן, נותרו 70 מקרים (49.6%) שבהם אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית התפתחה ככל הנראה במהלך הלידה ונחשבה כניתנת למניעה. ממצאים אלה מעידים כי ב-22.3% (70/314) מהמקרים ניתן היה ליישם אמצעי מניעה.
כמו כן, ביילודים עם קרדיוטוקוגרפיה לא תקינה בקבלה נמצאו רמות אריתרופויאטין טבורי גבוהות יותר בהשוואה לאלה עם ניטור תקין (112 יחידות לליטר, טווח בין-רבעוני 22-1,130 לעומת 29 יחידות לליטר, טווח בין-רבעוני 7-680; P<0.001), דבר המעיד על היפוקסיה כרונית יותר.
החוקרים מסכמים כי בקרב תינוקות במועד עם אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית וקרדיוטוקוגרפיה תקינה בקבלה, 98% מהמקרים יוחסו לאספיקסיה תוך-לידתית.
הממצאים מצביעים כי מחצית מהמקרים שהתפתחו במהלך הלידה לאחר ניטור תקין היו ככל הנראה ניתנים למניעה, וכי חמישית מכלל המקרים יכלו להפיק תועלת מאמצעים מניעתיים. נתונים אלב מדגישים את חשיבותו של טיפול אופטימלי במהלך הלידה למניעת אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות