מטרת המחקר היתה לבחון את התפקיד של דבק ציאנואקרילט במניעת יציאת צנתר וריד טבורי (Umbilical Venous Catheters - UVC) בשגגה. מחקר אקראי מבוקר זה בוצע במרכז רפואי יחיד ללא סמיות. במחקר נכללו כלל היילודים שנזקקו להחדרת UVC לפי מדיניות בית החולים והודגם עבורו קצה מרכזי בזמן אמת בעזרת אולטרסאונד.
עוד בעניין דומה
התוצא העיקרי שנבדק היה בטיחות ויעילות של אבטוח הצנתר עם דבק ציאנואקרילט יחד עם תפר מעוגן בעזרת תיל (קבוצת SG) בהשוואה לאבטוח עם תפר בלבד (קבוצת S), שנמדד לפי הפחתה בשיעורי השחרור של התעלה החיצונית של הצנתר. תוצאים שניוניים כללו: נדידה של קצה הצנתר, זיהומי דם המקושרים לצנתר ופקקת מקושרת לצנתר.
תוצאות המחקר הדגימו כי במהלך 48 השעות הראשונות לאחר החדרת UVC, שיעור הצנתרים שהשתחררו ממקומם היה גבוה יותר עבור קבוצת S בהשוואה לקבוצת SG (23.1% לעומת 1.5%; p<0.001). השיעור הכולל של צנתרים שהשתחררו ממקומם עמד על 24.6% בקבוצת S לעומת 7.7% בקבוצת SG (p=0.016). לא נמצא הבדל בשיעור זיהומי הדם ופקקת המקושרים להחדרת הצנתר. שיעורי נדידת קצה הצנתר היו זהים בשתי קבוצות המחקר (קבוצה Sי- 12.2% לעומת קבוצה SGי- 11.7%).
מסקנת החוקרים היתה כי על פי ממצאים ממרכז רפואי יחיד, שימוש בדבק ציאנואקרילט בטוח ויעיל לצורך אבטוח מיקום של UVC והינו יעיל במיוחד במניעת שחרור מוקדם של הצנתר.
מקור:
תגובות אחרונות