על מנת לחקור את מאפייני התפקוד של מערכת הקרישה ב-303 מטופלים עם COVID-19, החוקרים בדקו את הקשר שבין תפקודי קרישה לבין מצב המחלה.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו ניתוח נתונים רטרוספקטיבי של 303 מטופלים שאובחנו עם COVID-19 וביצעו הערכה של נתונים קליניים של 240 מטופלים ששוחררו. החוקרים השוו את תפקודי הקרישה של שתי קבוצות חולים – חולים בחומרה קלה לעומת חולים בחומרה קשה.
לעומת קבוצת החולים בחומרה קלה, מרבית המטופלים בקבוצת החולים בחומרה קשה היו גברים (76.9% לעומת 49.8%) וזקנים יותר (גיל ממוצע 65 לעומת 50). כמו כן, בקבוצת החולים בחומרה קשה היו יותר מטופלים עם תחלואה נלווית כרונית (73.1% לעומת 36.1%).
מבין 303 המטופלים שהתקבלו לאשפוז בבית החולים, ל-209 היו תוצאות לא תקינות של תפקודי קרישה. כאשר משווים מדדים שונים של תפקודי קרישה בין שתי הקבוצות בזמן הקבלה לבית החולים, בקבוצת החולים בחומרה קשה היו יותר סמנים לתפקוד קרישה פגוע ביחס לקבוצת החולים בחומרה הקלה (100% לעומת 66.1%).
משתני הקרישה החציוניים בקבוצת החולים בחומרה הקשה היו גבוהים יותר בהשוואה לחולים בחומרה קלה: INR 1.04 לעומת 1.01, PT 13.8 לעומת 13.4 שניות, aPTT 43.2 לעומת 39.2 שניות, פיברינוגן (4.74 לעומת 4.33 גר'/ל'), תוצרי פירוק של פיברינוגן (2.61 לעומת 0.99 מיקרוגרם/מ"ל) ו-D-dimerי(1.04 לעומת 0.43 מיקרוגרם/מ"ל). ההבדלים שנמצאו היו מובהקים סטטיסטית (p<0.05).
לסיכום, בעיה בתפקוד מערכת הקרישה היא ממצא נפוץ בחולי COVID-19. במיוחד ניתן למצוא עלייה בפיברינוגן ועלייה ב-D-dimer. מחקר זה מראה כי מידת העלייה קשורה בחומרת המחלה. ככל שהמחלה דועכת, רמות הפיברינוגן וה-aPTT חוזרות לנורמה.
מקור:
Ying Zou et al. (2020) BioScience Trends: doi.org/10.5582/bst.2020.03086
תגובות אחרונות